הצעת החוק GENIUS Act מתקדמת לקראת הצבעה סופית בסנאט, ולצידה ממשיך להתקדם גם ה-Clarity Act. שני החוקים מבקשים להסדיר את תחום הקריפטו בארה"ב: הראשון עוסק במטבעות יציבים, והשני בחלוקת סמכויות בין רגולטורים, כאשר הממשל מציג את המהלך כניסיון לאזן בין חדשנות לבין יציבות בשווקים. שאלנו את נבחרת הקריפטו - מה מנסה להשיג הממשל האמריקאי במהלך הרגולטורי המשולב שהוא מקדם כעת בשוק הקריפטו?

חיים ונציה, מנכ"ל ומייסד Proxibit:

ההתפתחויות הרגולטוריות האחרונות בארה"ב, ובראשן הצעות חוק כמו FIT21 (שזכתה לתמיכה דו-מפלגתית) וחוקים המיועדים להסדיר את שוק ה-Stablecoins (מטבעות יציבים), מסמנות שינוי כיוון משמעותי. הממשל האמריקאי מבין שהתעשייה הגיעה לבשלות, ושאי אפשר להמשיך במצב של חוסר ודאות משפטית. המטרה המרכזית אינה להגביל את השוק, אלא להפך – לייצר מסגרת חוקית ברורה שתאפשר לו לצמוח באופן יציב ובטוח.

במשך שנים, חברות ומשקיעים פעלו ב"תחום אפור", מה שהרתיע גופים מוסדיים והקשה על חדשנות אמיתית. המהלכים הנוכחיים נועדו לפתור את הבעיה הזו מהשורש: להגדיר באופן ברור מי אחראי על מה (ה-SEC מול ה-CFTC), לקבוע כללים להגנה על משקיעים, ולהבטיח שהתשתית הפיננסית של הקריפטו, כמו מטבעות יציבים, תהיה אמינה.

בסופו של דבר, המטרה של הממשל היא כפולה: להגן על הצרכנים ועל יציבות המערכת הפיננסית, ובמקביל להבטיח שארה"ב תישאר מרכז עולמי לחדשנות טכנולוגית ופיננסית. בהירות רגולטורית היא לא מכשול, אלא תנאי הכרחי שיאפשר לתעשייה למשוך הון משמעותי, לפתח מוצרים מהפכניים ולהשתלב בכלכלה הרחבה. זהו סימן חיובי שמראה שהשוק עובר משלב ההימורים לשלב הבנייה המוסדית.

אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C:

"‏השבוע היינו עדים להתפתחויות מרתקות בזירה החקיקתית בארה"ב, עם התקדמות הצעת חוק ה-Genius Act ובמקביל אישור ה-Clarity Act. בעיקרו של דבר, המחוקק האמריקאי מנסה לקדם שתי מטרות עיקריות: הגברת התחרות והחדשנות בשוק ההון, לצד שיפור השקיפות והיציבות. מטרת שני החוקים היא כפולה. ה-Genius Act מתמקד בחברות הטכנולוגיה ומגיש מסגרת של כללים המקלים על חברות לגייס הון ולפעול בשוק הציבורי, וזאת על מנת להאיץ את החדשנות האמריקאית ולעודד צמיחה. 

החוק מצמצם את הרגולציה והבירוקרטיה המוטלת על חברות ומאפשר להן גישה קלה ומהירה יותר לשווקי ההון. במקביל, ה-Clarity Act מתמקד בשקיפות, והוא יחייב גופים פיננסיים לחשוף בצורה ברורה יותר את הסיכונים הכרוכים בהשקעות בכלים פיננסיים 'נגזרים' (מטבעות קריפטו מיוצבים), זאת בכוונה לשפר את ההגנה על המשקיעים ולמנוע משברים פיננסיים בעתיד. למהלכים אלו יש יתרונות ברורים: הזרמת דם חדש לכלכלה האמריקאית, עידוד לחדשנות וצמיחה, יצירת מקומות עבודה חדשים, והגברת התחרותיות בשוק. ה-Clarity Act יאפשר הפחתת סיכונים והגנה טובה יותר עבור קהל המשקיעים.

עם זאת, קיימים גם חסרונות וחששות. ההקלה ברגולציה עלולה להוביל לפיקוח בחסר ולעלייה בסיכון להונאות או יצירת בועות פיננסיות חדשות. במקביל, הרגולציה המוגברת עלולה להכביד על גופים פיננסיים, להעלות את עלויות התפעול שלהם, ואף להרתיע חלק מהם מלבצע השקעות מסוימות, ובכך להאט את זרימת ההון בשוק. כפי שקורה לעיתים קרובות בעולם הכלכלי, האיזון העדין בין חדשנות לבין יציבות הוא אתגר מתמיד, ורק הזמן יגיד אם המחוקק האמריקאי אכן מצא את הנוסחה הנכונה."

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין, וה-ווב3:

"על פי דיווח ב-DL News, בפעם הראשונה חוק אמריקאי אומר: תשמעו, טכנולוגיה תמשיך לחסות תחת חופש הביטוי. אם אתם מפתחים חוזים חכמים על איתריום או סולנה – אין מצב שהממשל האמריקאי ירדוף אתכם ויקבע שהייתם צריכים לזהות לקוחות או לקבל רישיון. כמו שאמר ראש ה-SEC בנאום האחרון שלו – הפיתוח הטכנולוגי הוא הדבר החשוב. חברת רכבים יכולה לבנות אמבולנסים ומכוניות כיבוי, אבל אם מישהו ישתמש באחד מהם כדי לשדוד בנק, אף אחד לא יחשוב לתבוע את יצרנית הרכב.

וככה מעתה גם בקריפטו. הבעיה נוצרה כאשר בשנים האחרונות הוגשו כתבי אישום נגד מפתחים של פרויקטים כמו Tornado Cash ו-Samourai Wallet, בטענה להפעלת עסקי העברת כספים ללא רישיון, אף שלא החזיקו בכספי לקוחות. מקרים אלה עוררו ביקורת חריפה מצד תעשיית הקריפטו וארגוני זכויות דיגיטליות, שטוענים שפרסום קוד או מתן כלים לאחסון עצמי של משתמשים אינם שקולים להעברת כספים מטעם אחרים.

כאשר אל הצעת החוק הזו מצטרפת ה-GENIUS Act, שנמצאת בשלבי חקיקה אחרונים בקונגרס, ושתאפשר הנפקה מפוקחת של מטבעות יציבים בארה"ב – ניתן להבין את הכיוון. ארה"ב מבינה שסטייבלקוינז הופכים לאחד מאמצעי התשלום הגדולים בעולם, ושהדרך להיות מוביל בפיננסים העולמיים עוברת בקריפטו. הם מבינים את זה, והם מתכוונים לסלול את מסלולי ההמראה עבור החברות שלהם. כולי תקווה שהמחוקק הישראלי יראה את קריאת הכיוון הזו, וגם כאן יסללו את מסלולי ההמראה שיאפשרו לתעשיית הקריפטו הישראלית לפתוח מבערים – במקום לדעוך."

שאולי רג'ואן, שותף מנהל קרן הון סיכון Masterkey:

"הממשל האמריקאי מהווה את הקטר של העולם המערבי – ומה שנקבע בו משפיע באופן ישיר על מדינות רבות נוספות. בשבועות הקרובים צפוי להתפרסם סט חוקים והחלטות שעשויים לשנות את פני תעשיית הקריפטו, בראשם הצעות החוק Clarity ו-GENIUS. מטרת המהלך ברורה: לייצר סביבה רגולטורית יציבה, שתאפשר לקרנות השקעה מוסדיות להזרים הון משמעותי לתחום – מבלי לחשוש שיממנו בטעות פרויקטים שחורגים מהמסגרת החוקית.

אבל לצד ההזדמנות, חשוב להבין גם את המגבלות: רגולציה לא משנה את העובדה שביטקוין, למשל, פועל על רשת מבוזרת שאינה כפופה לשום מדינה. זו חוזקה טכנולוגית ופוליטית מהותית, שלא תיעלם – גם עם חוקי עזר.

עוד ב-

נבחרת הקריפטו מסבירה: למה הביטקוין מזנק דווקא עכשיו

לכתבה המלאה

בסופו של דבר, הממשל האמריקאי פועל מתוך אינטרס ברור: לשמר את מעמדה של ארה״ב כבית של החדשנות הטכנולוגית, ולמנוע זליגה של יזמים ומפתחים למדינות שאינן חולקות את ערכי המערב."