בצל המלחמה המתמשכת והאתגרים הכלכליים הנלווים אליה, מערכת הבנקאות הישראלית מציגה תמונה של ניגודים חריפים: מחד רווחי עתק והתעצמות שכבת בעלי השכר הגבוה, ומאידך המשך מגמת צמצום כוח האדם וריכוז הון בידי מעטים. נתוני הדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים שפורסם היום (שני) חושפים תמונה מורכבת של המערכת הפיננסית בישראל בשנת 2024.

חמשת הבנקים הגדולים סיימו את שנת 2024 עם רווחי שיא של כמעט 30 מיליארד שקל, הישג מרשים במיוחד על רקע המלחמה והשלכותיה הכלכליות. רווחים אלה התגלגלו היטב גם לכיסי העובדים הבכירים: 781 עובדים במערכת הבנקאית, המהווים כ-2% בלבד מכלל העובדים, נהנו משכר בעלות שנתית כוללת של 1.28 מיליארד שקל – כלומר, עלות שכר ממוצעת של כ-136 אלף שקל לחודש לעובד.

הנתונים מצביעים על עלייה של 5.2% במספר המשרות בשכבת השכר העליונה בהשוואה לשנת 2023, ועלייה של 11.1% בסך עלויות השכר לקבוצה זו. מגמה זו מהווה המשך ישיר למה שנצפה בין השנים 2022-2023, אז גדלה שכבת בעלי השכר הגבוה ב-13.4%, וסך ההוצאות עלה ב-14.7%.

עוד ב-

שנה 11 ברציפות: עובדי בנק מזרחי טפחות התנדבו באריזת חבילות מזון

לכתבה המלאה

הדוח חושף מגמה ארוכת שנים של צמצום בכוח האדם לצד עלייה בשכר הממוצע. מספר המשרות במערכת הבנקאית נמצא בירידה מתמדת מאז 2011, כאשר בתוך 13 שנים נחתך מספר המשרות ב-27%, מכ-50 אלף לכ-36,500 כיום. במקביל, סך הוצאות השכר (כולל הוצאות נלוות) גדל בתקופה זו ב-40% לכ-40 אלף שקל בחודש (485 אלף שקל בשנה).