בימים המורכבים הללו, כאשר חוסנה של החברה הישראלית עומד למבחן על בסיס יומיומי כמעט, יש מי שממשיכים גם כעת לשאת על כתפיהם את עול הביטחון – בשקט, במסירות, בנחישות. הם עושים זאת לא כחובה אלא כשליחות. משרתי המילואים הם הגב שלנו, או נכון יותר, הלב של כולנו.

כחייל מילואים בעצמי, אני יודע עד כמה השירות משפיע לא רק על המשרת עצמו, אלא על כל מעגלי חייו – מהמשפחה ועד מקום העבודה. כשגוש עציון נבחרה לקבל את מגן שר הביטחון להוקרת תומכי מילואים, הרגשתי גאווה עמוקה – אך לא על הפרס עצמו. הגאווה האמיתית שלנו היא על האנשים עצמם: תושבי המועצה, שידעו לגייס כוחות גם כשלא קל, ויצרו כאן תרבות של נתינה, אחריות ועשייה מתוך שליחות.

במועצה האזורית גוש עציון איננו רואים בתמיכה במילואימניקים כ"מחווה", עבורנו זו חובה מוסרית וערכית. פיתחנו מעטפת שמספקת מענה מקיף למשפחות – ממיזם "עוטפים את משפחות המגויסים", דרך סופי שבוע חווייתיים, ועד סדנאות רגשיות לילדים ולהוריהם. גם בתחום התעסוקה לא עמדנו מנגד. יצרנו כנסים, קורסים והטבות לעסקים של משרתי מילואים, ובאותה הנשימה גם דאגנו שכל אחד ואחד מהם יכיר את זכויותיו ויקבל את התמיכה שמגיעה לו.

נכון להיום, כ-950 מתושבי גוש עציון משרתים במערך המילואים. בשנת 2023, תושבי המועצה השלימו נתון מרשים של 276,079 ימי מילואים – 27 ימים בממוצע לכל תושב. הנתון הזה הפך משמעותי במיוחד במהלך מלחמת חרבות ברזל, כשמועצת גוש עציון הייתה למעשה המועצה עם אחוז משרתי המילואים הגדול ביותר בישראל. אותנו הנתונים לא הפתיעו, הם פשוט ביטאו את מה שידענו תמיד: תושבי גוש עציון הם חלוצים גם ברוחם.

מול אתגרי ההווה ולקראת אתגרי העתיד, יש לשאול לא מה מדינת ישראל יכולה לעשות עבורנו, כי אם מה אנו יכולים לעשות למענה. והתשובה כיום ברורה וחדה: עלינו להבטיח שמשרתי המילואים ובני משפחותיהם לא יישארו לבד. משרתי המילואים שלנו לא רק מגנים עלינו – הם הסיבה שיש על מה להגן.

עוד ב-

ירידה של למעלה מ-10% בהיקף המתגייסים למילואים | אלו הסיבות

לכתבה המלאה

*הכותב, ירון רוזנטל, הוא ראש המועצה האזורית גוש עציון.